פוסט יומולדת 2016 My Birthday Post

לפני 7 שנים הגיעה לארץ בחורה, אחרי שחיה כמעט 10 שנים בחו״ל, מרגע שחרורה מצה״ל.
היא הגיעה לתל אביב בעקבות מות אמה ופרידה מזוגיות ארוכה בחו״ל, עם מזוודה וחצי של בגדים וערימות של סימני שאלה, מבלי שהיה לה מושג איפה זה רחוב בן יהודה, מה זה המושג ״ארנונה״, מי מגיש חדשות בטלויזיה, או איך מפעילים פנגו.
התמימות פרצה מכל רמח איבריה ותוך כדי שלל החלטות שגויות שעשתה, היו לה גם כמה לא רעות והיא החלה לסלול את דרכה החדשה, כנגד כל המוסכמות והסיכויים, הקימה, עשתה, נפלה וקמה, פירקה, התפרקה ונבנתה מחדש.
עם הזמן השילה מעליה עוד ועוד שכבות של תמימות ונוספו לה רבדים של איזון, תובנות וקמטים חדשים.
היא לא גדלה בין סימטאות תל אביב, ותמיד היתה המוזרה-החדשה בעיר, ולמרות מלא קשיים לא ויתרה לעצמה אף פעם, וגם כשמעדה בדרך, קמה, ניערה אבק מרגליה והמשיכה הלאה.

2016

שנה מדהימה של התמודדויות לא פשוטות, צמיחה מתמדת ואתגרים עסקיים ואישיים.

 לא חלמתי בכלל ששנה וכמה חודשים אחורה מהיום יתחיל לשוחח איתי על חוף הים בחור יפה פנים ונעים הליכות
ושמאז אותו בוקר נעביר שנה מטורפת, ביחד וגם לחוד.

אחרי שניגש אלי והעברנו כמה משפטים בחוף הים, כשהיינו שם ממש באותה השעה,רק שנינו, בחוף כמעט נטוש בערב כיפור,
לא ציפיתי שהשנה שמחכה לנו אחריה תהיה כל כך מסעירה, מיוחדת ומלאה באהבה, בחוויות ובניה משותפת.

ועל הדרך, הספקתי גם לארוז את החיים שלי יחד עם אותו בחור יפה פנים מחוף הים לקופסאות תוך חודש אחד, לעזוב את המדינה להתחלה חדשה ולארץ אחרת, שנה שבה הספקתי לצלול עם צבי ים לצד ריפים מדהימים במעמקי האוקינוס הקסום, לחוות אירוע מדברי בנוואדה שכולו על טהרת נתינה, אהבה וצבעים, להתחתן עם האהבה שלי בטקס מאולתר ומרגש שאם הייתי מתכננת אותו לא היה יוצא כמו שיצא, לחלוק את אהבתנו בירח דבש מפנק בתאילנד, להתפתח עסקית בשווקים חדשים בחו״ל לצד עסק חדש לקידום באינסטגרם ושיתופי פעולה מדהימים, להמשיך ולצמוח גבוה בתחום הדיגיטל ובמקביל, בתחום הנדל״ן על הדרך, כמו שאני עושה כבר 5 שנים,

ולא לשכוח בתוך כל זה לחבק ולהוקיר את המשפחה והחברים שלוקחים חלק במסע שלי כבר המון שנים ונמצאים שם בשבילי גם ברגעים קשים יותר.

והחודש ביקרתי בארץ.
וכשרק עוד תכננתי את הביקור שלי בארץ, הלו"ז שלי סבב סביב העניינים העסקיים שלי. על הדרך אבקר את המשפחה, חשבתי לעצמי.
ביקור של שבועיים וחצי אינטנסיביים שכללו ג'טלג לא פשוט, מחסור בשעות שינה, ימי הרצאות ארוכים, פגישות ייעוץ, הדרכות אישיות ומפגשים עסקיים שונים, מכולם נהנתי.
אבל החשוב ביותר בביקור הזה, מה שלא הייתי מוכנה אליו, היו המפגשים המשפחתיים שלי.

בכל ביקור שלי בארץ

אני קצת משתנה והם קצת משתנים.
זכיתי לזמן איכות כל כך חשוב עם שתי סבתותי, זמן איכות שאין שני לו.
כל רגע איתן היה מרגש בשבילי.הקשבתי בשקיקה לכל סיפור שסיפרו,
לכל תובנה ששיתפו ואימצתי לליבי כל חיבוק שלהן, כאוגרת חיבוקים לפני הנסיעה שלי אל מעבר לאוקינוס.

היה לי זמן איכות עם אחותי הקוסמטיקאית המוכשרת, בו זכיתי למתנת יומולדת מפנקת – טיפול פנים שעשתה לי במו ידיה, וזמן איכות שלנו יחד, שאני לא זוכרת מתי אי פעם היה לנו כזה, בלי הילדים, בלי כל המשפחה מסביב או בלי להיות בלחץ של זמן. זמן האיכות שלנו יחד יצר עוד יהלום נדיר למחרוזת בשרשרת החברות של שתינו והשיחות שלנו קרבו אותנו עוד יותר מאי פעם.

הרגעים עם אחותי הקטנה והמהממת, אצלה התארחתי בימים הראשונים, איפשרו לי קפיצה קטנה לתוך חייה, בין הלימודים לחיי היומיום שלה וזמן האיכות שלנו יחד, חידד לי עד כמה היא עם השנים נהיית יותר ויותר אשה מדהימה, חברה טובה ובן אדם מיוחד וטוב לב שאין כמוהו.

ארוחת צהריים עם אבא מילאה לי חללים של געגוע אליו בתוכי, מפגש עם בת דודתי ההריונית והאהובה
להשלמת חוסרים וצברתי עוד מכלול של רגעים קסומים וזכרונות חדשים לחודשים הבאים, עד המפגש הבא.

סיכום שנה

זמן הוא המצרך היחיד שכשהוא נגמר, אי אפשר להשיג עוד ממנו.
היום אני יודעת יותר מתמיד – שבסוף, החיים הם כל כך שבירים, ויש בהם כל כך הרבה תהפוכות.

ואם יש לבן אדם תשוקה למשהו – שיעשה אותו עכשיו. כי לא יודעים מה יהיה מחר.
אין זמן מאוחר מדי להתחיל.
צריך להסתכל קדימה ולקחת נשימה עמוקה.
לצעוד בראש מורם . לעזוב מאחורה ת'פחדים, את העצבים.
את האנרגיות הרעות. לא לסובב את הראש לחפש מי אשם או מה לא בסדר.
כי הכל בראש. הכל בשליטתנו.
והזמן – הוא לא חוזר. חבל לבזבז אותו על אנרגיות לא נכונות.