ב-2008 העולם חווה את המשבר הפיננסי הגדול האחרון (נכון לעכשיו), שהיה במידה רבה המשבר הפיננסי הכי גדול מאז השפל הגדול בשנות ה-30'. משבר הסאב-פריים של 2008 ערער עמוקות את האמון של האוכלוסייה הגלובלית בבנקים, קרנות השקעות, ואפילו ממשלות ומדינות: בשיא המשבר, ממשלת ארצות הברית הגישה חבילת סיוע למשק האמריקאי, וחילצה את אלו שהיו "גדולים מדי מכדי להיכשל", בעוד עשרות ומאות אלפי אנשים איבדו את עבודתם, את הבית שלהם וחזרו שנים אחורה מבחינת ההתקדמות הכלכלית שלהם. למרות השחיתות הרבה שאפשרה את כל ההתדרדרות הזאת, אף אחד לא נשלח לכלא, והמנהלים ב-AIG אפילו הורשו לשמור על הבונוסים שלהם. בשנים שלאחר מכן, פרצו מחאות על רקע כלכלי בכל העולם, לרבות מחאת הקיץ ב-2011 בישראל, כנגד אי שוויון, ריכוזיות והשיטה השינה. למרות המחאות, כפי שאתם בוודאי מתארים לעצמכם, לא השתנה דבר.
המשבר האיר את העובדה שהיות והמערכות הבנקאיות בכל העולם קשורות ותלויות האחת בשנייה, יש סיכוי שבנסיבות מסוימות, המערכת כולה תקרוס, וזאת כאשר העשירים ככל הנראה יצאו ללא פגיעות ממשיות, ואילו החלשים יאבדו את כל עולמם. ההבנה הזאת של הבעייתיות של ריכוזיות המערכת הבנקאית כפי שבאה לידי ביטוי במשבר הסאב-פריים, ככל הנראה ניצבה לנגד עיניו של סטושי נקמוטו, כאשר בשנת ב-2009 יצר את אחת הטכנולוגיות המסקרנות של המאה, הביטקוין. הביטקוין אפשר לראשונה מערכת פיננסית מבוזרת המבוססת על מנגנוני הסכמה, במקום מטבע פיאט ריכוזי. בזכות הביטקוין וטכנולוגיית הקריפטו, העולם לומד בשנים האחרונות להתמודד עם קונספט חדשני לגמרי: מערכת פיננסית מבוזרת.
כוח ה-DeFi
מטבעות באשר הם נסמכים על ממשלה ובנק מרכזי, ואף אחד לא יכול היה אפילו להעלות על הדעת קונספט אחר לכלכלה העולמית. עם זאת, עם לידתו של הביטקוין, נחשפנו לחלופה של כלכלה מבוזרת (DeFi, קיצור של Decentralized Finance), המאפשרת כלים כלכליים מבוססי בלוקצ'יין: המידע שעל הבלוקצ'יין מאוחסן בו זמנית אצל כל חברי הקהילה, וכן מאומת בו זמנית על ידי מחשבי הקהילה. כלומר כדי להריץ את הבלוקצ'יין, אין צורך בבנק ובמערכת בנקאית מלמעלה שתאכוף את הסדר. הקונספט של DeFi, שהוצג לראשונה לעולם בזכות הבלוקצ'יין, שבה את הדמיון: אנשים החלו לדמיין עולם שבו בנקאות, הלוואות, חסכונות, ביטוח ושירותים נוספים, יתקיימו בצורה מבוזרת בזכות הבלוקצ'יין.
חשוב לומר למען הסר ספק, שאנחנו עוד לא שם. גם לא ממש קרובים לכך. עם זאת, כלכלה מבוזרת המתקיימת ללא מתווכים, מציעה כמה יתרונות והבדלים מול המערכת הבנקאית המסורתית:
- אנשים מחזיקים את הכסף שלהם בארנקים הדיגיטליים שלהם, הנמצאים לגמרי ברשותם, ולא בידי הבנק.
- ה-DeFi חוסך עמלות שונות המשולמות לבנקים, שלא מזיזים נייר משולחן לשולחן מבלי לגבות על כך לפחות 8.90 שקלים.
- לא לכולם יש גישה למערכת הבנקאית. נכון להיום, יותר משני מיליארד איש נמצאים ללא גישה למערכת הבנקאית (לא להאמין!); ב-DeFi לעומת זאת? כל שנדרש היא תשתית אינטרנט, משהו פשוט בהרבה.
- מעבר לכך, גם במדינות עשירות יש אנשים ללא חשבון בנק, פשוט כי הם עניים מדי לשם כך. בנקים יכולים לסרב לתת שירות לאנשים, ולפעמים הם גם עושים זאת.
- העברת כספים ללא פיקוח והתערבות ממשלתית תוך שניות, מקצה אחד של העולם לקצה השני (תנסו להעביר סכומים גדולים בבנק, ותראו כמה ניירת ומסמכים אתם צריכים עבור כך).
סדר עולמי חדש
אנשים עם הכנסה נמוכה במידה רבה מודרים מהמערכת הבנקאית, כמו גם אנשים שפשטו רגל, אנשים עם דירוג אשראי נמוך ועוד. רוצה לומר, המערכת הפיננסית המבוזרת נותנת לאנשים רבים ברחבי העולם חופש פיננסי שאחרת לא היה להם, ואף את היכולת להשקיע, לחסוך ולקחת הלוואות. כמו כן, המערכת הפיננסית המבוזרת אינה מוטה לטובתה של האליטה החברתית, ומקדמת במידה רבה שוויון חברתי.
בנוסף לכך התשתית של הבלוקצ'יין מאפשרת ביטחון בזכות הפומביות: כל העסקאות נרשמות במרשם הבלוקצ'יינס הגלוי תמיד בפני כולם, וניתן לגשת אליו בקלות מכל מקום. המערכת הזאת בטוחה מאוד, ובמידה רבה בטוחה יותר גם מהבנקים שבהם היא "מתחרה": טרנסאקציות בבלוקצ'יין נעשות בעזרת מה שנקרא "חוזה חכם". השם חוזה חכם הוא קצת מטעה, שהרי לא מדובר בחוזה פר סה, אלא סקריפט שרץ על הבלוקצ'יין. בבסיסם, חוזים חכמים קובעים תנאי התקשרות קבועים וקשיחים בין קונה לבין מוכר שמעולם לא נפגשו, כאשר התנאים הללו כתובים אל תוך קוד (למשל: אני מעביר X את'ריום, ואתה מעביר לי X דולרים). חוזים אלו מאפשרים לעשות הסכמי הלוואה פשוטים עבור אלו שהמערכת הבנקאית הקלאסית מדירה אותם (בין אם יש להם דירוג אשראי נמוך וכדומה). חוזים חכמים מהווים גם את התשתית עבור DApps, אפליקציות מבוזרות (Decentralized apps). בניגוד לאפליקציות הרגילות אותן אנו מכירים, אלו מנוהלת על בסיס בלוקצ'יין ותקשורת בין משתמשים, ומאפשרות יצירת קהילות וניהולן ברמה שוויונית.
עתיד ה-DeFi אינו ברור נכון להיום. המערכת הישנה מנהלת נגד המערכת המבוזרת מלחמת חורמה של דה-לגיטימציה. עם זאת, כפי שראינו לאחרונה בסכסוך באוקראינה, ה-DeFi מאפשרת כלים הכרחיים שאחרת לא היה ניתן לקבל. כל עוד יש בעולם הזה עניים, מלחמות, מדינות ללא תשתיות בנק וכדומה, נראה שהכלכלה המבוזרת תישאר איתנו, ויתכן שאף תגדל ותגבר יום אחד על הלגיטימיות של המערכת הבנקאית הקלאסית.