ערב עם דניאל ווין ומשפחת המלוכה שאומברג-ליפה
לפני כמעט שנה וחצי הכרתי אמן וחבר מיוחד במינו.
דניאל ווין.
דניאל הוא לא רק אמן בחסד עליון, אלא גם בן אדם יוצא דופן, שהגיע מויאטנאם לארה"ב בגיל צעיר עם חלום – להיות מנתח פלסטי. הוא לא ויתר על אף קשיים רבים שעמדו בדרכו, והגשים את חלומו בהצלחה מרובה.
עם השנים, החליט לעשות הסבה לאמן וגם כאן הוא נחל בהצלחה מרובה.
העין האמנותית של דניאל ומוסר העבודה החזק שלו, שימשו אותו היטב בהבאתם של עשרות אמנים שאינם מוכרים לגדולה לאומית ובינלאומית. בגיל 50 (על אף שהוא נראה כמו גג 35!) – חזר אל הבד והמברשות והחל ליצור שוב בסגנון אשר כינה אותו "סוריאליזם קיומי".
מוזה
באחד המפגשים שלנו, הציע לי דניאל להוות לו מוזה לאמנותו. הצעה מופלאה שלא ניתן לסרב לה.
אחרי יום שכולו אמנות, יצאו תוצרים מדהימים והרבה פסלים וציורים שהוא צייר ופיסל, נעשו בהשראת היום הקסום ההוא.
מאז,
זכיתי לבקר בגלריה המופלאה של דניאל מספר פעמים ולהתפעם מכשרונו שוב ושוב.
השבוע ערך דניאל אירוע מיוחד לכבוד יומולדתו של הנסיך מריו-מאקס ובני משפחתו, אשר הגיעו במיוחד לטקס מרגש של חשיפת הציור שעשה דניאל בדמותם. ציור הקיר הענק הראה את רצף הדורות של המשפחה והם במקביל – העניקו לדניאל את התואר SIR ברגע מרגש במיוחד.
באירוע נכחו הרבה דמויות מפתח והיה מרגש ומרשים כאחד.