ביקור בארץ מולדת Visiting Home. Israel 2018
כל ביקור שלי בארץ הינו חוויה אחרת.
בכל פעם שאני מגיעה לארץ, נדמה שהכל משתנה סביבי. שהאנשים שאני מכירה קצת השתנו, שהמשפחה שלי לא כתמול שלשום ואפילו בניינים חדשים נבנים בכל מקום ומקומות שהכרתי נראים קצת אחרת.
אבל בסוף – זו אני שהגעתי קצת אחרת. לא כמו שהייתי בביקור הקודם.
כל פעם מחדש.
אבל מה שבטוח – דבר אחד לא משתנה – כל ביקור שלי בארץ עמוס בהמון רגשות ונוסטלגיה.
כי הארץ הנפלאה שלנו מרגשת אותי בכל ביקור שלי בה מחדש.
יש בזה משהו נוח, מנחם, לשקוע מדי פעם בזכרונות, להתמסר לדרמות המשפחתיות מקרוב ולא רק באמצעות הטלפון ולהתרפק על זמן האיכות המשפחתי שלא יהיה לי שוב בשובי לחו״ל.
תמיד חשוב לי למלא את ביקורי במעטפת זכרונות של החיבוק של אמא, לבקר בשכונה שבה גדלתי מדי פעם או ברחוב בה עברנו את שנותיה האחרונות של חייה ולבקר אצלה בקבר.
ובארץ, לכל מקום שאני מביטה, צצים בפני זכרונות מחיי הילדות שלי, או מתקופות אחרות של חיי ותמיד יש פרצי רגשות שמתווספים למראות.
לעתים נדמה שכל ביקור שלי בארץ טומן בחובו תובנות חדשות ומייצר חבילת געגועים חדשה שאקח איתי כצידה להמשך הדרך.
שירים ברדיו שמחזירים אותי אחורה, ריחות שזורקים אותי לרגעים שעברתי בחיים, מראות השווקים, סמטאות הערים ואפילו חופי הים האהובים עלי, מזכירים לי מי אני ומאיפה הכל התחיל.
משפוחה <3
בעיר המלאכים
בלוס אנגלס, החיים שלי ממוקדים יותר.
ערימות הרגשות שמציפים אותי בישראל, מודחקות למגירה מיוחדת שנפתחת רק בעת ביקורי בארץ.
החיים שלי בנכר ממוקדים בעשייה, בצמיחה, ביצירה, ללא רעש לבן, ללא התעסקות בעברי הרחוק וללא התרגשויות או דרמות גדולות, בעת הצעידה שלי אל האופק והיעדים.
אמא מגיחה אלי תמיד בחלומות, מחבקת אותי תמיד בהחלטות הגדולות, נמצאת לצידי באירועים המרגשים בחיי ומחייכת אלי בגאווה מבעד לעננים בכל הצלחה ורגע מאושר של חיי.
ורק בביקור שלי בארץ,
הכל מציף. פתאם אני חוזרת אל הרחובות, אל השכונה שגדלתי בה, אל החברים שמלווים אותי כבר שנים רבות, אל המשפחה האהובה שלי ואל הדמות שהייתי פעם.
בסופו של דבר – ישראל בשבילי, היא אהבה.
היא מרגשת אותי כל פעם מחדש.
ואני תמיד שמחה לארוז זכרונות חדשים מהביקור שלי במזוודה, לחזור אל ארה״ב ולצבור געגועים חדשים הביתה.
עד הפעם הבאה.