קואצ'לה בעיניים שלי 2018 Coachella
קואצ'לה בשבילי היא תמיד חוויה שנויה במחלוקת.
מצד אחד – המון הופעות שוות במיוחד, מזג אויר תמיד נעים בימים האלה של השנה, כאילו משהו הזמין אותו מראש ודיג'י שונים שמגיעים מכל קצוות העולם להופיע בפסטיבל הענק ולהעיף למבקרי הפסטיבל את הראש.
מצד שני – הפסטיבל הפך להיות אחד מנקודות ההצטברות של ילדים צעירים ובני נוער שאחת לשנה מנסים את מזלם בלהיות אופנתיים, לובשים דברים מוזרים ופחות עסוקים בהוויה של האמנות או ההופעות עצמן. זה פסטיבל שהפך להיות קצת יותר מדי ממוסחר ועם פחות מדי מסר מסוים שהוא מעביר. אבל זו כמובן דעתי האישית עליו, לפחות נכון לעכשיו, כמישהי שעשתה אותו כבר פעמיים וחוותה עוד כמה פסטיבלים בחייה 😉
בביקור הקודם שלי בפסטיבל, זו היתה החוויה הראשונה שלי שם, היה לי מאד כיף כי זו היתה הפעם הראשונה שלי וטיילתי לבד שלושה ימים, צוברת חוויות ומכירה אנשים מופלאים.
ושלא תהיינה אי הבנות – גם הפעם נהניתי. הכרתי אנשים חדשים, שרתי בקולי קולות בכמה הופעות ופשוט הייתי נוכחת. במלוא העוצמה של המקום 🙂
השנה נסעתי להתארח באחוזה פרטית לא רחוק מהפסטיבל, שנקרא Zeyara Estate ובפסטיבל עצמו ביקרתי בחטף, קצת לגמוע את האווירה ולראות את ההופעות.
הפסטיבל עצמו מורכב משני סופי שבוע רצופים, אשר מספקים אחת לשנה המון תיירות ופרנסה לעמק קואצ'לה שבדרום קליפורניה (ליד אינדיו, בפאלם ספרינגס). הפסטיבל מושך אליו מעל 150,000 איש והעיירה שכל השנה היא שוממת, פתאם שוקקת חיים, החנויות פתוחות בעות שכל השנה אינן, מלונות מלאים וכל העיירה מתמלאת בבני נוער ומבקרי קואצ'לה המגיעים מכל העולם.
הופעות או לא להיות
בשנה שעברה היו כמה הופעות חזקות ביותר, כמו ליידי גאגא ובעיקר רדיוהד, שגרמו לי לבכות בכל וצליל שבקע מהרמקולים.
השנה מי שהטריפה את הקהל היא לא אחרת מאשר ביונסה, ששרפה את הבמה בתלבושות שונות, שרה לייב בלי פלייבק בלי אף זיוף או צליל מיותר ופשוט העיפה את הקהל כמו שרק היא יודעת.
גם דה-וויקנד הופיעו השנה, דיג'י בדווין שהוא בשבילי אגדה מהלכת ועוד כמה הופעות גדולות וקטנות כאחד, שכיף להתסובב ברחבי הפסטיבל ולהנות מהם בשעות השונות של היום.