העצמה נשית, טיפים ליזמים והמון השראה בסיליקון וואלי – WeAct

במשך שנים רבות, העצמה נשית היתה חלק בלתי נפרד מהעשיה ובעיקר מהמהות שלי.
להרוויח כסף, גם אם היה דמי כיס, התחלתי בגיל 6, כשהוצאתי תינוקת מהגן ליד הבית והבאתי אותה הביתה אחרי הלימודים שלי בבית הספר. מאז עברו כמה שנים שבהן פיתחתי את החשיבה העסקית שלי על ידי שטיפת הבניין, בייביסיטר לילדי השכנים ואפילו מכירת ציורים שלי בכל מיני פסטיבלים.

את העסק האמיתי הראשון שלי פתחתי בניו יורק בגיל 21, ומאז הבנתי את הכוח של העצמאות, לצד הקשיים והמכשולים שעומדים בדרך. הבנתי כמה הרעב להצלחה הוא לפעמים המבער הכי חזק למנועי האדרנלין שלי ולמדתי מאז שאין לי דרך אחרת לחיות את החיים חוץ מאשר להתעורר כל בוקר כמו חיה רעבה ליום החדש ולטרוף אותו ככל הניתן.
במקביל לעסקים ומיזמים שהקמתי או שהייתי מעורבת בהם בשנים אחר כך – תמיד אהבתי לחקור על תחומי היזמות ולהכיר אנשים מהתחום – אך בעיקר ללמוד על נשים חזקות שעשו, שעושות, שמתמודדות עם קשיים מוכרים ולא מוותרות לעצמן גם אם הן מקבלות המון "לא" בדרך.

לפני סביבות שנה הכרתי את דריה. אקטיביסטית מהממת שעברה לפאלו אלטו והקימה את WEACT שמנגיש את הסיליקון וואלי ליזמיות מישראל, להפגש עם משקיעים ואנשי מפתח שחיים בארה"ב.
וכך החל המסע המרתק שלי בחברתן של 12 נשים יזמיות פורצות דרך, כל אחת מרתקת בתחומה ובמיזם שלה.

ביקורן של היזמיות בארץ האפשרויות הלא נגמרות – סיפור מסע

ביום הראשון עשינו מפגש של היזמיות וכל אחת הציגה את עצמה וסיפרה על המיזם שלה ועל תחום הפעילות שלה ובאיזה שלב בסבב הגיוס היא נמצאת. גיליתי נשים עצמתיות לאין תיאור, כל אחת בדרכה ובעשייתה ומיד הרגשתי חיבור לכולן. וזה לא קורה אצלי כל כך מהר אף פעם.
את יום המחרת פתחנו בבנק של סיליקון וואלי (SVB), שם הציגה לנו ה- managing director של הבנק – אפרת תורג'מן המקסימה, סיקור על פעילות הבנק.
ייחודו של הבנק הוא שהוא מאפשר לתת הלוואות לסטארטאפים שנמצאים בשלב שמרבית הבנקים לא תומכים בו. כיום, כשחברה נכנסת לבנק לבקש הלוואה, היא חייבת להראות תזרים שנתיים אחורה לפחות או יכולות מבוססות אחרות. לסטארטאפים רוב הפעמים, לא רק שזה לא קיים, אלא שאין אפילו נכס מוחשי הרבה פעמים, אלא רק רעיון שהם מציגים בתקווה לקבל עליו מימון. לכן – מהותו של הבנק הינה לשרת רק את קהילת הטכנלוגיה – החל משני חבר'ה שיש להם מצגת ורעיון מבוסס וכלה בבעלי מוצר טכנלוגי או חברות קצת יותר גדולות.
במקביל גם משקיעים פרטיים ובעלי קרנות שמשקיעות בעולמות הטכנולוגיה, יכולים לעבוד עם SVB במגוון דרכים. זה נותן לבנק רשת רחבה של שירותים שאין לבנקים אחרים. הקבוצה כוללת גם בנקאות מסחרית פשוטה שכוללת את כל מה שחברה צריכה (חשבונות כרטיסי אשראי וכל מה שחברה צריכה).

בשלב הבא שמענו פאנל מרתק של שלושה יזמים מקסימים מקומיים שעשו את זה ובגדול.
הכריזמה, התובנות וההשראה שנטפה מהשלושה היתה עוד זריקת אדרנלין להמשך הדרך של כולנו שם.
טילי קלינסקי סיפרה על התהליכים המשמעותיים שעברה בדרכה להקמת החברה המצליחה שלה at-bay העוסקת בביטוחי סייבר.
אסף וונד סיפר כיצד הרים את הפעילות שלו מאפס להצלחה וכיום מחזיק את חברת הביטוח "היפו" (myhippo.com) שמאפשרת יצירת ביטוח בכמה הקלקות פשוטות באפליקציה ייעודית ומפשטת מאוד את התהליך שהיה קיים עד כה.
אייל ליפשיץ, מייסד ושותף בחברת Blue Vine נתן גם כמה עצות והדהים אותנו בסיפור ההצלחה המרתק על ילד שעד גיל 21 לא נגע במחשב וכיום שותף ומייסד של חברת הפינטק, שמתמחה בשירותי הלוואות מקוונות לעסקים קטנים בארה"ב ושגייסה בדיוק החודש כ130 מליון דולר.

מספר טיפים לפגישות יזם עם משקיעים

על פי דברי היזמים, חשוב לזהות לאילו קרנות יש תאבון לשוק של היזם. משקיעים ישקיעו על פי שני פרמטרים: 1) לוגיקה (מוצר, צוות, מתחרים, טיימינג וכו) 2) תשוקה לתחום.
ככל שנמצאים בשלב יותר מתקדם, הלוגיקה משחקת תפקיד כי יש יותר הוכחות, יש traction, אפשר להבין כבר יותר – האם המיזם הולך טוב או פחות.
בשלב הבא צריך היזם להבין האם בא למשקיע להיות משקיע בחברה שלו או לא. ומה הכוונה "בא לו"? – האם הוא מרגיש שמתחשק לו על היזם כשותף עסקי? וחלק מזה נובע מהזדהות – האם הוא מזדהה עם היזם?

בחור ישראלי שמגיע לארה"ב ונפגש עם משקיע – המשקיע לא רואה ביזם את קווי דמותו כשהיה צעיר. אין לו הזדהות איתו ולכן עבודת החיבור שצריך לעשות היזם עם המשקיע קשה יותר. הבעיה הזו מתחזקת עוד יותר כשמדובר ביזמיות אגב.
שיעור חשוב שלמד אייל ושיתף אותנו, היה שחלק מהקרנות שפנה אליהן בהתחלה, היו קרנות שהיו להן השקעות בתחום לפני כן ונשרפו. היו להן תוצאות לא טובות. המשקיעים שהכי התעניינו הן כאלה ש-או שהיו להן נסיונות טובים בתחום או כאלה שעוד לא היה להן ניסיון בתחום – התעניינו בתחום ורצו להתנסות בו.
מאד קשה לשנות דעה של משקיע שלא מתעניין בתחום ותמיד עדיף להפגש עם משקיע שנשמע מתעניין.
אסף הוסיף שכאשר מתחילים סיבוב השקעות – מומלץ לעשותו Back to back – להפגש עם משקיעים ברצף אחד אחרי השני, על מנת להראות להציג מצג של לחץ לקבל החלטה, על המשקיע, שהוא לא היחיד שרוצה אותך.
טילי ציינה כי חשוב לדעת שצריך לבוא עם הרבה ביטחון. יש אלמנט פסיכולוגי מאד חשוב במפגש עם המשקיע – אם אתה עם מספיק ביטחון עם משקיע, הוא יבין שאתה תהיה עם ביטחון מול השוק, בעבודה עצמה וכולי. בנוסף היא ציינה כי כדאי שיהיה "כן" אחד לפחות, Term sheet אחד אפילו, יקל על העבודה במפגש וישנה את כל המו"מ לסיבוב ההשקעה, לטובתינו.
טיפ נוסף מהיזמים הינו שמומלץ ליצור רשימות ארוכות של משקיעים פוטנציאליים, להפגש עם הרבה ולזכור, שגם החברות הגדולות בעולם כיתתו רגליים כדי להביא משקיע וזה לא משהו שקורה בקלות או מהר. יכולים להיות לך 20 "לא" בהתחלה וחשוב לא לוותר לעצמינו ולהמשיך לנסות.
בסופו של דבר – כל משקיע רואה מאות חברות ולעולם לא נדע מה הסיבה שלא רצה להשקיע דווקא במיזם שלנו.
חשוב לא לקחת את זה אישית גם אם אומרים לא.
ונקודה נוספת חשובה שעלתה – עדיף בהתחלה "להתאמן" על משקיעים קטנים יותר. לא ישר לבוא אל הגדולים אלא ללמוד מהטעויות ומהשאלות שמעלים משקיעים קטנים יותר וליישם מול הקרנות המובילות.

בנית הפיץ' המושלם למשקיעים

דונה גריפיט, Corporate story Teller מרתקת לימדה אותנו את יסודות יצירת הפיץ' המהיר המושלם.
היא פתחה בכך שאין סיכוי שאפשר להכניס את כל הרקע והפרטים של המיזם שלנו ב-5 דקות ולכן המטרה שלנו בפיץ' קצר זה לא סגירת עסקה אלא זה פתיחת דלת להמשך עבודה ותקשורת עם המשקיע.
בהרצאתה היא ציינה כי חשוב לתת את הwhy ולא את ה- how. חשוב לגרום להם להתרגש ולא להסתבך בפרטים פחות רלוונטיים וגם להבין כי לסיפור יש מבנה ותמיד להציג אותו כמה שיותר פשוט: אנחנו עושים X בשביל Y על בסיס Z. כמה שפחות לסבך.
מומלץ להדגיש מה מפריד אותנו מאחרים ולגעת ברגש של המשקיע, כדי שיזכור אותנו.
כדאי גם להתכונן מראש לפיץ' ולבוא מוכנים לשאלות שיעלו בסופו. בתום הרצאתה,עברה עם כל יזמית על הפיץ' שלה ונתנה הכוונה בשיפורו. היה מרתק לאין שיעור.
ביעדינו הבא ביקרנו באוניברסיטת "דרייפר" , ביל דרייפר היה המשקיע הראשון בסיליקון וואלי באמצע המאה הקודמת. בניו ונכדיו ירשו את התשוקה לעולם ההשקעות ובנו טים, משקיע מוקדם בטסלה למשל, הקים את האוניברסיטה כדי להכשיר יזמין צעירים. היזמיות הציגו את הפיץ' שלהן בפני משקיעים פוטנציאלים ממגוון קרנות חשובות וגם בפני תלמידי האוניברסיטה.

ביקור בגוגל, Founders Fund ,Pinterest, ו-500 Startups

בביקורנו ב Google Launchpad Startup Space שמענו הרצאה מרתקת ע"י דן פלד, שסיכם את המשמעות העסקית והטכנולוגית של המושג: ״מחשוב ענן״ ושוחח גם בנושאים מתקדמים כמו AI , אינטלגציה מלאכותית ומה גוגל מציעה במסגרת שרותי הענן שלה.
ההרצאה חיברה בין המשמעות העמוקה של הטכנולוגיות האלו, מעבר למובן הטכני שלהן ובין ההשפעה האפשרית על תכנון המוצר, אסטרטגית המכירות וחווית הלקוח.
לאחר מכן היזמיות התפצלו לפגישות אישיות עם קבוצה של מנטורים מובילים בעלי התמחויות בנושאים מגוונים כמו – אסטרטגיית מוצר, עיצוב מוצר, טכנולוגיות מתקדמות למובייל, מכירות ופיתוח עסקי בשוק האמריקאי וכדומה.

בשלב הבא, הצטרפתי לפגישה שהתנהלה עם מנהלי המוצר במשרדי Pinterest המקומיים ועם שתי יזמיות נוספות מהמשלחת (הפרטים על הפגישה המרתקת שמורים במערכת!) ולאחריה חזרנו אל המשלחת לפגישה עם קווין הארטס מייסד Founders Fund ,שם הקשבנו לסיפורו מעורר ההשראה של הרטס, יזם סדרתי מוכשר שמשקיע בסטארטאפים ורואה כ 950 סטארטאפים בשנה שמתעניינים בהשקעתו או עצתו.

קווין סיפר לנו כי התחיל את דרכו כמנהל מוצר בחברה וכך למד את העולם הזה והבין כיצד עובדים עם מנהלי מוצר מתחומים שונים אבל הבין שהדרך היא פשוט לקפוץ למים ולהקים מיזם. אבל – הוא לא נשאר מחוץ למשחק והיה אחד מהמשקיעים הראשונים בפייסבוק, עשה שיתופי פעולה עם טים ט'יל מפייפל, השקיע בAirBNB הוא סיפר שבשלב מסוים שקל להשקיע ביוטיוב, אך לבסוף לא עשה זאת, ועד היום הוא מלקה עצמו על כך. קווין גם ייסד עם אישתו ג'וליה את EVENTBRITE שהיום משמש ה- Chairman שלה, החברה חולשת על תחום האירועים ומכירת הכרטיסים אונליין, אשר שגייסה עד היום הון בשווי של 332$ מליון והיא בעלת שווי מכירות של 8 מליארד דולר.
80% מהקרן של קווין משקיעה במיזמים בתוך ארה"ב, אך לשאלתינו על אפשרויות לישראל – הסביר כי זה אפשרי והכל בסופו של דבר תלוי ביזמים ובערך המוצר או הרעיון. ייחודיות היא שם המשחק בשבילו, לדבריו. קווין, כמו קרנות רבות אחרות, מחפשות את היזמים החריגים, הצוותים שישארו שם ויובילו להישגים גם אם תדרש התאמה של מוצר לשוק באופן בלתי צפוי. הוא סיפר שהוא מחפש חשיבה מיוחדת והישגיות גבוהה מגובה בתואצות מגיל מאוד צעיר.
בערב הגענו ל500 Startups , שם הציגו הבנות את המיזמים שלהן בפני משקיעים פוטנציאלים נוספים. ושוב היה זה ערב שלא יסולא בפז – המון דלתות נפתחו, קשרים נרקמו ויזמיות רבות עשו צעד נוסף בערב הזה אל יעדן.

ביקור בעיר השעשועים פייסבוק ובמשרדי NVIDIA

המשרדים של פייסבוק בפאלו אלטו נראים כעיר שעשועים. וזה לא סתם – מי שעיצב אותם היה גם מי שהיה מעורב בעיצובם היה ממעצבי Walt Disney Concert Hall בלוס אנג'לס, פרנק גרי. והדבר ניכר בכל פינה – החל בעיצוב חנויות קטנות ורחובות ססגוניים שנדמה כאילו אנו מטיילים בעיירה קטנה באירופה, בחלוקת הרחובות הקטנים שנראים כסמטאות צבעוניות וכלה בארכיטקטורה המרווחת והתוססת בתוך המבנים עצמם. שלא לדבר על פינות הישיבה, מתקני האופניים והפתעות שונות כפסלים, שלטים ועוד המפוזרים ברחבי העיר הקטנה ומייצרים תחושת קהילתיות ושתופיות אדירה.
משרדי החברה נראים כמו חדר אחד עם חלל מאד גדול, המכיל כ2800 עובדי חברה וצוקרברג עשה זאת על מנת לאפשר לכל העובדים לעבוד יחד ולהרגיש תחושת קהילתיות, לדבריו, על פי חזונו לחבר את כל העולם. על קירות המשרדים יכולים העובדים לצייר, להדביק סטיקרים ואפילו לשרבט על לוח גדול באחד המזדרונות. במרכז המשרדים נמצאת פינת קפה עם כל טוב פתוח לעובדים כמובן, ספות נוחות המפוזרות ברחבי המשרדים, חדר כביסה, חדר אוכל ענקי המציע כל טוב של מאכלים וקינוחים בשעות הצהריים ובכללי – צוקרברג סידר מקום עבודה שלעובדים יהיה כמה שיותר נעים ונוח במהלך עבודתם על הפרוייקטים השונים של החברה וישארו שם ככל האפשר.

בכניסה קיבלה אותנו מלווינה גולפלד המקסימה,
אחראית פיתוח Community Partnerships בפייסבוק, שלקחה אותנו לסיור ובסופו סיפרה לנו על עולם הקהילות של פייסבוק שהולך וצומח ואחריה הגיע ריאן שון, VP of Business partnership, ששוחח עמנו על עולמות המציאות המדומה שפייסבוק שם עליהם יותר ויותר דגש, על גיימיפיקציה ועל תכניות עתידיות של פייסבוק למשתמשי הקצה. כשנשאל על מטבעות וירטואליים, ציין ריאן שכרגע הפלטפורמה אינה נכנסת לתחום אך היא פתוחה לבחון את הנושא והוא חוקר אותו לעומק בימים אלו (כבר ציינתי שהייתי שמחה להיות זבוב קטן על הקיר בפגישות סיעור המוחות הללו?)
אחרי שטיילנו בין המשרדים, נהננו מארוחת צהריים מגוונת בחדר האוכל העצום בגודלו שהציע תפריט מגוון של אוכל וקינוח בגלידריה של פייסבוק (כי חייבים!) והמשכנו אל יעדינו הבא.

NVIDIA

כחברה הממוקדת ביצירת כרטיסי מסך, פלטפורמות וטכנולוגיות רובוטיקה וגיימיפיקציה, משרדי NVIDIA הענקיים וחללי הענק הלבנים וגבוהי התקרה הותירו אותנו חסרות מילים מרגע שנכנסנו אליהם.
לאחר התכנסות בחדר ישיבות אחד מני רבים בבניין, שמענו הרצאות מרתקות על הטכנולוגיות השונות שמאפשרת NVIDIA, על שיתופי הפעולה שלה ואף ראינו בחדר המיועד לכך, דוגמאות לאפשרויות האינסופיות שהחברה מציעה, כדוגמת – האנשת דמות עד לפרטים הקטנים באמצעות המחשב בלבד, העתיד של הרובוטיקה כתחליף לאנושות, יצירת תעתועי מוח באמצעות מיחשוב, שימושי בינה מלאכותית בחקלאות והדמיה רפואית ואף יצירת מצבי צבירה ותרחישים שנראים כאמיתיים לחלוטין אך מופקים באמצעות קידוד ומחשבים. NVIDIA הקימה פלטפורמה בשם INCEPTION, סוג של אקסלרטור וירטואלי למיזמים בתחום ה AI ויש בה היום 2000 חברות ו 70 מהם מישראל. גם בשורת הרכישות יש לחברה מספר הצלחות ישראליות מרשימות. בין הלוגואים הרבים שהופיעו במצגת החברה, זיהינו את הלוגו של אחת מחברות המשלחת.

סיכום מסע

המסע שלי לצידן של 12 היזמיות מעוררות ההשראה חיזק את מה שתמיד האמנתי בו. אשה היא עולם ומלואו, מורכבת, מרתקת, רגישה והעולם שלנו צריך עוד נשים קרייריסטיות ומובילות בתחומים שונים.
העיר פאלו אלטו, או עמק הסיליקון, מציעה מגוון אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות לאנשי הייטק ויזמים והביקור שלי בה, גרם לי להבין שזו רק התחלה של ידידות מופלאה ושלכאן, אני עוד אחזור. ואני בטוחה שלא אהיה היחידה שעוד תחזור לכאן, מבין היזמיות האחרות.
תודה לדריה הניג שקד שהזמינה אותי להצטרף ואפשרה לי להכיר, לחוות וללמוד כל כך הרבה בשבוע אחד.