נופלים וקמים. מסע חיים

למקום שבו אני עושה את מה שאני אוהבת ומרוויחה ממנו כסף, הגעתי אחרי שעברתי כברת דרך לא פשוטה…
אם אני אסתכל אחורה בפן העסקי של חיי, עברתי המון תהפוכות. וגם אם משהו פחות הצליח – קמתי על רגליי, ניערתי אבק מהברכיים והמשכתי לדבר הבא.

העיסוק בתחום שלי, המדיה הדיגיטלית, מחייב אותי להיות עם האצבע על הדופק כל הזמן ומחייב תמיד לצפות את העתיד לבוא כדי לא לפספס את התחנה הבאה.
את העסק הראשון שלי – פתחתי עם מי שהיה בן זוגי בניו יורק בגיל 21 וזו היתה בכלל חברה לשרברבות. מה לי ולשרברבות? עד היום לא יודעת, זה בעיקר היה בשל עיסוקו של בן הזוג שלי בזמנו שעסק בתחום, אבל ככה זה בגיל 21 – אין לך הרבה מושג מה את עושה – וכבר אז לא היה בי פחד לקפוץ למים העמוקים ורק אז להתחיל ללמוד לשחות.
אז בתוך המים העמוקים האלה למדתי איך מקימים חברה בארה"ב, איך מתעסקים עם עו"ד וניירת של הרשויות בארה"ב, איך מנהלים מסמכים של חברה, הסכמים, חוזים ולוגו (אפילו מחשבים לא היה אז!) .
גיליתי איך מדפיסים כרטיסי ביקור ופלאיירים, אותם חילקתי בתיבות הדואר ברחבי ניו יורק הקפואה. או במילים אחרות – למדתי לשווק לפני שהבנתי מה משמעות המונח "שיווק".
במקביל לכל זה, עבדתי שם במשרד נסיעות שנתיים, ורכשתי את הניסיון וההבנה של עבודה מול לקוחות, השפה האנגלית, עבודה משרדית של ניירת, סגירת טיסות והתנהלות מול ספקים. נהניתי, אבל הרגשתי חוסר סיפוק או מיצוי.
אחרי שפירקנו את החבילה הזוגית, גם החברה התפרקה ואני המשכתי את המסע העסקי שלי במקום אחר.

ב-2006 הכרתי במקרה מישהו דרך רשת Myspace שהיתה אז מאד פופולרית ועברתי לחיות על אי בקאריביים. שם התחלתי לעשות עסקים בעולם האינטרנט שעד אז היה רק כלי יצירת קשרים עם המשפחה שלי בארץ וחברים במקומות שונים בעולם.

למדתי באופן עצמאי על עולם השיווק האינטרנטי, וכן על אופן החשיבה וההתנהלות של אנשים ברשת. למדתי להפריד בין אמוציות לעסקים (טוב, זה לקח לי יותר זמן ללמוד, אם להודות על האמת).
הבנתי שאמוציות הן לא דבר רע בהכרח – כי הן מניעות אותי לפעולה וגם אם לא פשוט – אסור לי לוותר לעצמי ותמיד להמשיך בדרך שהתחלתי לצעוד בה.

אחרי כמה שנים באיים הקארביים, עברתי לפלורידה וכשנה וחצי אחרי – משבר גדול שינה את חיי.
אמי חלתה ואני עברתי אליה לתקופת מחלתה לגור בביתה, עד אשר נפטרה אחרי כחצי שנה.
מותה של אמי קטע את רצף החיים שלי בחו"ל וחזרתי לארץ נושאת עמי רק לב שבור מבן זוג שלא ידע לתמוך ובלי כלום, כי העסק נשאר אצלו.
ופתאם – מצאתי את עצמי מתחילה מאפס בעיר תל אביב, שמעולם לא גרתי בה לפני כן ובישראל בכלל, שמעולם לא חייתי בה כנערה מתבגרת אחרי הצבא, אלא רק כילדה שגדלה בקריות.

מה עושים עכשיו?

למרות המשבר עם חזרתי לארץ. לא ויתרתי לעצמי ולא נתתי לעצמי לשקוע.
את הדרך שלי בארץ התחלתי במשרד פרסום אדלר חומסקי, שם הייתי שותפה להקמת מערך הדיגיטל הראשון שלהם ועברתי תקופה נהדרת ומאתגרת כאחד.
ב-2011 התגעגעתי מדי לעצמאות והחופש אליהם התמכרתי כל כך, פרשתי כנפיים ועזבתי שוב לדרך עצמאית,
מצאתי את עצמי שוב בקפיצת ראש למים עמוקים והייתי ממקימי מכללה לשיווק במדיה חברתית מהראשונות בישראל, שהכשירה מאות בעלי עסקים וארגונים בתחום המדיה החברתית.
עם השנים התמקדתי בלהשקיע את המרץ שלי בהרצאות, הדרכות, סדנאות, סטארטאפים ועוד, אשר איפשרו לי לבנות את החופש שלי ובמקביל להשקיע בנכסים שיניבו לי הון פסיבי לטווח ארוך.
במקבל להשקעות נדל"ן בדירות שעשיתי בחו"ל, נכנסתי למיזמים, אשר גם בהם – חלקם צלחו יותר וחלקם פחות ותמיד החופש הוא המצפן שמוביל אותי על שביל חיי.
ב2015, הכרתי את בן זוגי שעד שהחלטנו להתחתן (זה קרה בפסטיבל ברנינגמן!) כשנה אחרי הכרותינו, טיילנו בהמון ארצות, עברנו המון דברים יחד, ואפילו העברנו את מרכז חיינו מישראל ללוס אנג'לס.

מעבר לארץ חדשה

ושוב המעבר לארץ חדשה הביא לצידו הרבה חששות מהמהלך של לעזוב את הארץ, להתנתק מהעסק שבניתי בארץ שלי עם הקהל האהוב והמוכר ולהתחיל מאפס במקום רחוק מהמשפחה, מהחברים, מהמוכר והנוח.
אבל עשיתי את הצעד. סגרתי הכל מאחורי ועברתי לעיר שלא ראיתי אותה מאז הבת מצווה, בלי לדעת מה מחכה שם מעבר לאוקיינוס.
כיום אני מקדמת עשרות לקוחות באינסטגרם באמצעות כלי מיוחד שפיתחנו כאן בארה"ב ומאפשרת לעסקים לגדול דרך פעילות נכונה באינסטגרם.
במקביל למדתי לאזן את החיים ולדעת לשלב עבודה ובילויים, ספורט וזמן איכות עם יואב.

כי איזון הוא דבר חשוב.
ובחיים מה שמנחה אותנו – זה אנחנו.
זה ה-אני מאמין שלנו. זו הגישה שלנו בחיים.
אם נרצה משהו – נשיג אותו.
הכל תלוי בדרך בה אנו פוסעים. לפעמים בדרך הזו נופלים. לא תמיד פשוט. לא הכל הולך בקלות.
הסוד בהצלחה הוא ההתמדה.
ה-לא לוותר.
גם אם נופלים – קמים.
קמים וממשיכים.
אין סיבה שלא נחיה את החיים האלה עד תום.
ואסור לוותר על חלומות.
כל מה שצריך זה – להאמין באמת ולעשות.