מחשבה היא באג

כך אמר רמי פורטיס בשיר חדש שלו שיצא לאחרונה.

כשאני חושבת על זה, אני מבינה כמה אני חושבת על זה.
ועל זה. ועל זה. והמוח שלי לא מפסיק לחשוב כל הזמן.
לפעמים אני לא מבינה איך מוח יכול לחשוב כל כך הרבה בלי להתעייף.
לפעמים אני יכולה להיות מותשת מעייפות, זרוקה כבר במיטה, ידיים ורגליים שמוטות לכל עבר והעפעפיים שלי נפקחות ונעצמות תוך כדי משחק עם צלליות על הקיר ממול, ועדיין – המוח שלי רץ למיליון כיוונים, מעלה לי דמויות ממהלך יומי, מזכיר לי פתאם משום מקום רגעים מרגשים מהעבר, שולף לי נתונים מהצעות מחיר שהוצאתי אותו יום, לא הרבה לפני שפתאם עולה לנגד עיני דמותו של אהוב ישן וליבי נצבט בו זמנית, ורגע אחרי מילים ומראות שונים עפים לי ברחבי הראש ובין מחשבה למחשבה עולים צלילי צחוקה של אמי, משפטים מתוך שיחה מעניינת שהיתה לי היום עם לקוח ואותיות מהמייל ששלח לי חבר קרוב מחו"ל.

וכל זה באמת במספר רגעים בלבד!

המוח מכיל כל כך הרבה ועדיין אומרים שאדם ממוצע משתמש רק ב10% מהמוח שלו ושאר החלקים במוח אינם בשימוש.
אני מנסה לסדר את מפל המחשבות, התמונות, הזיכרונות, הרצונות, הפקודות המשודרות אל הגוף, וכל אותם אותן מליארד פעולות ש10% מהמוח שלי עושה ועובר ואומרת לעצמי – מזל שזה רק 10%! איך הייתי משתלטת או מארגנת את המחשבות והפעולות במוח אם הוא היה מנוצל ביותר אחוזים?!?

כששמעתי את המשפט הזה (מחשבה היא באג) בשיר החדש (והמעולה!) של רמי פורטיס ואמרתי לעצמי – מה אם מחשבה היא אשכרה באג.
באג כזה שאולי שאפשר היה לתקן. או להסיר מהמערכת.
באג שחלק מאיתנו היו נולדים בלעדיו או עם קצת פחות ממנו (ההמממ, יש מצב שאני מכירה כמה כאלה שהם בלי בכלל…).
מה אם מחשבות היו באג שהיינו יכולים לשלוט בו איך שהם רוצים. לבחור רק את המחשבות הטובות ולהסיר מהמערכת את המחשבות השליליות.
מה אם היינו יכולים להחליט על מה אנחנו חושבים מתי ובאיזו תדירות?

מחשבה היא באג?
לא בטוח. מה שבטוח, לא מחליפה את כל ה10% מהמוח שלי בשום אחוזים אחרים…

והנה השיר המשובח של פורטיס. אתם הולכים להנות 🙂