ניו יורק ופלורידה New York & Florida, Here I Come

הביקור שלי השנה בארה"ב היה שונה מכל ביקור אחר שהייתי פה לפני כן.

מאז שגרתי פה, לפני יותר מ10 שנים, אני נוהגת לחזור אל ניו יורק ופלורידה לפחות אחת לשנה.
ובכל ביקור, הערים משתנות.
וגם אני.

וכך גם החוויות. ביקור שהחל נפלא, עשיר בשמחה, הגשמה, פגישות מרתקות, התפתחויות חדשות וביקורים במקומות שאני הכי אוהבת, הסתיים ביומיים של אבל כבד על אובדנו של האיש והאגדה, אריק איינשטיין ז"ל.

השורשים שנגדעו

מקדישה את הפוסט הזה לאריק איינשטיין, שהוא חלק בלתי נפרד ממי שהפכתי להיות עם השנים,
חלק בלתי נפרד מהילדות שלי, ולא פחות גם בבגרות,
חלק בלתי נפרד ממי שאני,
ובמותו השאיר אחריו חלל ריק ושחור, הזכיר לנו מהיא צניעות ומי יתן ותרומתו לתרבות הישראלית לא תיגמר לעולם.

ניו יורק, ג'ונגל בטון של חלומות

בכל ביקור, במשך שנים רבות הייתי יוצאת כל ערב, שותה ומבלה עד שעות הבוקר המוקדמות ואז מתעלפת לי במלון או אצל חברים טובים מקומיים.
העיר חסרת המעצורים תמיד ידעה להוציא את המיטב ממני, נתנה לי לסחוט אותה, תרבותית, מוזיקלית ומכל בחינה אחרת, עד אין סוף.

השנה הגעתי, קצת אחרת.
קצת בוגרת יותר, קצת ממוקדת יותר והפקתי הרבה יותר מהביקור, גם עסקית וגם אישית.
עדיין סחטתי את העיר כמו לימון, אבל הפעם, הלימונדה שלי קיבלה גוון אחר וניחוח שונה.

פתאם, פחות התחשק לי לבלות עד הבוקר. את לוח הזמנים שלי מילאו מפגשים מיוחדים וההתרגשות שלי היתה שונה וגדולה יותר מתמיד.
הזדמנויות עסקיות, לקוחות וחברים טובים, מילאו את שהותי ברגעים מאתגרים, מעניינים ומרגשים במסע הזה.

את רוב ביקורי השקעתי בשלושה דברים:
פגישות עסקיות (שכללו כנס טכנולוגי בניו ג׳רזי, פירוט בהמשך)
ספורט (אין כמו לרוץ בקור הניו יורקי, או על חופי South Beach)
וקייטסקרפינג (מכולם? אין לזה תחליף. במיאמי כמובן 🙂 ).

בכלל, ניו יורק כמרכז העסקים הגדול בעולם, פותח כל רגע הזדמנויות חדשות ומחבק לחיקו מיזמים, יזמים, רעיונות, חברות וסטארטאפים מכל רחבי העולם, שמגיעים לעשות את זה, ובגדול, בעיר הכי לא פשוטה, אבל הכי מרתקת שיש. בקורקבן של העולם.

כנס ג׳רזיטק עם ג׳ף פלוור  Jersey Tec with Jeff Pulver

לכנס ג׳רזיטק הגעתי עם חברי הטוב, ג׳ף פאלוור (Jeff Pulver)
אחת לחודש מתקיים כנס בניו ג׳רזי, בו מתאספים חברים קבועים וחדשים, אנשי עסקים, יזמים ומשקיעים שבאים לחפש את הרעיון הבא.

כל אחד מקבל מדבקה שעליה כתוב – מי הוא ומה הוא מחפש. בעל תפקיד? משקיע? ועל הבמה הציגו כמה יזמים את רעיונותיהם ומיזמיהם בפני כולם.

ג׳ף עלה גם הוא לדבר על יזמות, סיפר על הדרך שהוא עצמו עבר והציג בפנינו את המיזם המרתק שלו, שנקרא ZULA.

Zula הוא פתרון נייד לתקשורת בין אנשי צוות – האפליקציה מאפשרת מעבר מאשכולות מפוצלים לזרם חלק של שיחה ממוקדת.
Zula מציעה את כל הכלים שארגון או קבוצה זקוקה לה לצורכי אינטראקציה מתמשכת. ניתן באופן מיידי להצטרף לשיחה, לדון ברעיונות, לשתף תוכן, לקחת חלק בסקרים, ליצור אותם ולקיים שיחות ועידה.
אני מפרגנת וממליצה 🙂

Zula

בהמשך הביקור שלי הגעתי למיאמי, בעיקר למטרות פגישה אחת עם לקוח והרבה נדל"ן וקייטסרפינג.

מיאמי תמיד מזכירה לי כמה אני אוהבת את הים, את השמש, את הכבישים הרחבים ואת החברים הטובים שלי שם.
היא מייצגת בעיני את הניגודיות המוחלטת בין החופש בים, שמש וגלישה לצד המזויף יותר של העיר הזו, לערימות הציצי מסיליקון, גברים מבוגרים לבני שיער שמסתובבים עם נערות חוף מתוקתקות (ככה מזהים מי בעל ממון ומי פחות), המועדונים עם הסלקציה הנוקשה בכניסה (איזה כיף שיש לי חברים מקושרים) והעיסוק האינסופי בנדל"ן המקומי שמזנק לשמיים כל יום קצת (מכורה קשה).

אין ספק שאהבתי הגדולה לארה"ב היא חלק בלתי נפרד ממני.

אבל בסוף, כששמעתי את בשורת האיוב על מותו של מי שיצר את פסקול חיי והיה גיבור התרבות הישראלית ואדם מרגש, צנוע ומדהים כמוהו, לא רציתי להיות בשום מקום אחר, רק בבית.
בארץ.
מצאתי עצמי ביומיים של אבל, לא מסוגלת לחשוב או לעשות שום דבר חוץ מלקרוא הספדים באינטרנט, לשמוע  את שיריו בגלגל"צ כל הלילה (בארץ היה יום) ולקחת ללב שאני לא יכולה להיות קרובה בכיכר ובלוויה.

והיום, כשאני נזכרת שאמא הקדישה לי את השיר "עוף גוזל" כל פעם שטסתי, המשמעות של המילים חזקות מתמיד.
ואני בטוחה שלכל אחד יש את השיר האחד לפחות הזה, שמזכיר לו מישהו או רגע מיוחד בחיים.

ולמרות הכל ואולי בגלל הכל, אני אוהבת את ישראל מאד, אבל – אמריקה,

אני כבר מתגעגעת.

אבל אל תדאגי, בטח אחזור בקרוב 🙂