.jpg)
גואטמלה – ארץ קשת בענן
אחרי 48 שעות בדרכים, 3 יבשות ו-8 אוקיינוסים, נחתנו בגואטמלה.
מעבר לחלקים האחרים של מסע:
חלק ראשון | חלק שני | חלק שלישי | חלק רביעי
השעה היתה 9 שעות לפני שעון ישראל ונדמה היה שהזמן עצר מלכת. משדה התעופה בגואטמלה סיטי (העיר הכי גדולה בגואטמלה) עלינו על אוטובוס (עוד שעה וחצי) שלקח אותנו למלון מטריף בו בילינו את הלילה הראשון והתאוששנו מהמסע הארוך מהארץ.
גואטמלה הינה תוצר של הכיבוש הקולוניאלי וחיים בה שבטי מאיה ואינדיאנים,65% מהתושבים הם צאצאי המאיה, טהורי גזע והשאר מעורבים. בכל כיוון אפשר היה לראות אותם.
אינדיאנים, מלוכסנים ומקומיים, שלל של כל כך הרבה עירוב של דתות, אמונות מקומיות, אלילים ותפילות מגוונות והלבוש הצבעוני והמגוון כל כך מעיד על כך (הדת השולטת היא נצרות).
על הכבישים אפשר לראות אוטובוסים צהובים, כמו בסדרה משפחת סימפסון, ובשל העוני הרב במדינת העולם השלישית הזו, דוחסים בתוכה כמה שיותר אנשים וחיות ואפשר לראות בספסל של שניים לפעמים שיושבים 5 אנשים, שני תרנגולות ועז על הרגליים.
מסע אחר
המסע שלי בגואטמלה שונה מכל מסע אחר שעברתי בחיי בחו״ל.
חוץ מהעובדה שגואטמלה היא מקום מדהים שלא הייתי בו מעולם לפני כן, אף פעם גם לא נסעתי בקבוצה או עם טיול שארגנו לי מראש.
תמיד טיילתי לבד או בשניים.
למסע הזה יצאתי עם ״מלכת המדבר״, ובתחילת המסע, התחושה בשבילי של לטייל בקבוצה, בה צריך ללכת לכיוון שכולם הולכים, להתנהל על פי לו״ז שמישהו אחר קבע, ללבוש את אותם בגדים ממותגים בלוגו שכולם לובשים ובעצם להבלע ולהיות מובל, זרה היתה ולא פשוטה לי.
מעולם גם לא לבשתי בגד עם לוגו מתנוסס עליו, אבל במלכת המדבר, זהו חלק מהתהליך הקבוצתי.
אבל ככל שהעמסנו חוויות ועברנו רגעים יחד, אני ואותה קבוצת נשים מקסימות איתה טיילתי, הבנתי את כוחה של קבוצה באמת. את החברות האמיצה שהיא מולידה, את הכוח שיש בלחלוק חוויות עם אנשים נוספים, להיות שם בשבילם ברגעים פחות קלים ולקבל עזרה בדברים הקטנים שאם הייתי לבד, הכל היה נראה אחרת.
בוקר ראשון בנהיגה על הג'יפים
נסענו צפון מזרחה אל אגם הלאנקין.
כל כך הרבה עושר של טבע, סוגי צמחיה ויערות בתוכם נסענו שזה מדהים.
מחולקות לצוותים, בשיירה מסודרת נסענו בנבכי השדות ויערות העד לכיוון נהר לאנקין המהמם, שם עצרנו והכנו צהריים ביחד.
ישנם רגעים שהרגשתי כאילו אני בתוך סרט.
טיילתי בהרבה מקומות בעולם, אבל כזו אותנטיות, כל כך הרבה טבע, צמחיה וסגנונות של אוכלוסיה, לא זוכרת שראיתי זמן רב.
לא משנה כמה שעות נסענו בתוך היערות והשדות – תמיד צצו פה ושם מקומיים עובדי אדמה, מלוכלכי רגליים וילדים שלא ברור מאיפה הם הגיעו לשם.
משמעות השם גואטמלה באחד הניבים של תרבות המאיה הוא "ארץ העצים".
במהלך הנסיעות שלי צפונה, הבנתי למה היא נקראת כך. חלק נרחב משטחה של המדינה מכוסה ביערות ובצמחיה אינסופית ומגוונת. המון מטעים, תירס, סוכר, קקאו, פולי קפה ועוד.
רובם צומחים באזורים הרריים.
גואטמלה דורגה במקום השני בעולם ברמת האוזון. נתונים אלה מצביעים על ההשפעה החיובית שיש ליערות הרבים בגואטמלה על איכות האוויר.
עד כה, נראה כי זוהי רק התחלה של הרפתקאה צבעונית ומיוחדת. ובינתיים,
אמשיך לעדכן ולשתף בתמונות וחוויות 🙂
מה הוא שבט המאיה האינדיאני? לחצו כאן לתמונות ופרטים
תהנו!
שלכם,
טל
נופים קסומים ושקט. פשוט אגדה
מה הוא טקס פולחן שמאני? לחצו כאן לתמונות ופרטים
מעבר לחלקים האחרים של מסע:
חלק ראשון | חלק שני | חלק שלישי | חלק רביעי
