זה לא סוד גדול שאני מתה על צילומים מתחת למים.
אני מצד אחד מחוברת לעולם המים, לשקט שהצלילה מאפשרת לי, לתחושת הריחוף שהיא מעניקה לי במעמקים והסחרור הקל שנגרם ככל שיורדים עמוק יותר ויותר, ומצד אחר לעולם הצילומים, לתפוס את הרגע, להוציא ממך משהו קצת אחר מהעבר השני של המצלמה.
אז השנה לקחתי את זה עד הסוף ונטלתי חלק בתחרות צילומים בינ"ל מתחת למים…
תחרות בינ"ל HP Red Sea 2012 Eilat
כל שנה נערכת תחרות צילומים מתחת לפני המים של HP Red Sea באילת.
צלמים מגיעים לאילת ממקומות שונים ברחבי העולם ובכל שנה נעשית תחרות בין קטגוריות שונות בתחום הצילום התת ימי – תחרות צילום דגים, תחרות סרטי וידאו תת ימיים והחל מהשנים האחרונות, נכנסה קטגורית האפנה לתחרות.
צלמי דגים באים מכל רחבי העולם עם רעיונות וכיוונים שונים בראש על ריפים ומקומות בהם יצלמו.
וכך גם צלמי אופנה והדוגמניות שלהם, הגיעו לאילת, אחרי שתכננו חודשים רבים היכן יצלמו, מה תלבש הדוגמנית התת ימית, באיזו תאורה היא תצטלם ובאיזו פוזיציה היא תעמוד.
שנה שעברה זכה יוהנס המוכשר, שצילם את אלי ביאל המהממת וחברה טובה בצילומים שעשינו יחד כפרומו לאירוע באילת.
אנחנו מתכננים ואלוהים צוחק עלינו…
על התחרות שמעתי כשבועיים וחצי לפני שהיא התקיימה.
תאמתי עם צלם שאני מכירה, ולמרות שלכולם היו כבר חודשים רבים להתכונן, החלטתי שאני הולכת על זה – אספתי כמה פריטי לבוש ואפילו סידרתי מאפרת מקסימה, רינת שור, שהסכימה להגיע לאירוע כדי לקחת חלק בחוויה.
כבר הכל היה מוכן. הייתי מוכנה ונרגשת.
ופתאם – כמה ימים לפני הנסיעה שלי – הצלם ביטל.
הודיע לי שיש לו אירוע משפחתי שנפל לו בדיוק באותם שלושה ימי צילום.
מבאס.
אבל לא ויתרתי.
טסתי לאילת ואמרתי לעצמי – אנסה למצוא שם צלם. מה שיהיה יהיה.
זכייה כנגד כל הסיכויים
לצלמים היו שלושה ימי צילום, בו היו צריכים להנפיק 5 תמונות של הבחורה מתחת למים.
ביום הראשון שהגעתי, כבר כולם תיקתקו את הסשן הראשון של הצילומים, ואני רק לקחתי חלק בצילומים תת ימיים לפרומו של האירוע.
בערב היום הראשון פגשתי צלם דגים מעולה מגרמניה, טוביאס פרדריק. טוביאס מעולם לא צילם דוגמנית מתחת למים, אבל כשאמרתי לו שיש לי כבר את הסטיילינג, המאפרת והמוטיבציה, סיכמנו שהוא יהיה הצלם שלי.
"אבל יש לנו רק יום אחד לצלם", התנצל בפני.
"אז קדימה", אמרתי לו, "אנחנו עושים 5 תמונות זוכות ביום אחד (למרות שלשאר היו 3 ימי צילום)".
יום למחרת החלפתי 5 שמלות, נכנסתי ויצאתי מהמים הקפואים והצלחנו להוציא 5 תמונות שהכי אהבנו מכולן.
יום למחרת, ביום הצילומים השלישי, בו כולם עשו עוד ועוד תמונות, טוביאס טס לגרמניה ואני חזרתי הביתה.
שנינו ידענו שזה הימור לא בטוח ממילא, שכן לא התכוננו לפני ולא באנו מאורגנים.
סיום אירוע מפתיע
יום לפני הטקס החלטתי לחזור לאירוע חלוקת הפרסים כדי לצפות באירוע הנוצץ ולשמוע על הכרזת הזוכים.
ומאד מאד הופתעתי לגלות – שאני וטוביאס קיבלנו מקום ראשון !
והאמת?
גם מבלי להיות מקום ראשון, אני זכיתי.
בחוויה מדהימה
בתמונות יפות אמנותיות חדשות
בהיכרות עם אנשים חדשים ומיוחדים באמצע הדרך
ובתובנה שהחיים האלה – הם לגמרי, מה שאנחנו עושים מהם.
הנה קצת טעימות מהאירוע…
תהנו!