מסע צלילה במלדיביים – חלק שלישי

3 comments

• הגב

  

  לי נטלי אוריה ארמוזה

  4 ביוני 2012 at 3:16

  לטל שלום,
  הגעתי אלייך ממש במקרה, כשהטקסט “כריש לוויתן” קפץ לי לעיניים. ריגשת אותי בתמונות ובטקסטים הכתובים בצורה כל כך חוויתית שמזכירה לי את העולם התת ימי המופלא ואת אהבת הצלילה בכלל. אני בעצמי זכיתי להנות מיופי עוצר נשימה בצלילות שונות ב-15 שנותי האחרונות (והיד עוד נטויה). התמונות של כריש הלוויתן ריגשה אותי במיוחד והזכירה לי את המפגש שלי עם כריש לוויתן לפני כשלוש שנים בתאילנד, מפגש פנים מול פנים כשהיצור המהמם הזה עלה ישירות אלי מהמעמקים, התקרב והתקרב והתקרב בעודי מתמוגגת ומוציאה הרבה בועות נרגשות ואז ברגע הכמעט אחרון הוא פנה שמאלה במהירות אך בתנועה שהיתה כל כך עדינה ורכה, חוויה ששמורה איתי לתמיד.(אף אל פי שלא אני הצלמת, יש לי כמה תמונות מאוד יפות ממנו בפייסבוק את מוזמנת לראות). הכתיבה שלך כמו גם אופייך המשתקף מכתיבתך משכו אותי לקרוא עוד ועוד על חוויותייך ותפיסת עולמך. את בחורה /אישה צעירה מרגשת, חיובית, ומעניינת מאוד! אנחנו ככל הנראה חולקות תפיסת עולם די דומה (אם כי ללא ספק את איתנה בה ממני) ויש לנו אהבה משותפת גדולה. משמח לדעת שיש אנשים כמוך בעולם ואם אי פעם תחפשי שותפה לצלילה אל תהססי ליצור קשר! נדמה לי שאחרי הצילומים שפירסמת אין לי ספק איפה תהיה הצלילה הבאה שלי 🙂 וזהו רק טוב ושבוע נפלא לך. נטלי
  נ.ב. יש לך קשר לרון נברו המעצב התעשייתי?
  זהו באמת נסחפתי עם השעה, אלך עכשיו לחלום לי על לוויתנים במרחבים הכחולים 😉

• הגב

  

  טל

  20 ביוני 2012 at 15:36

  נטלי
  תודה רבה על השיתוף! אכן מרגש לפגוש יצור מופלא שכזה 🙂

  תודה רבה על השיתוף
  ולא אין לי קשר לרון.

  המון הצלחה!

• Pingback: מסע צלילה במאלדיביים – חלק שני | טל נברו