“ארזתי הכל לבד” אמרתי לדיילת בשדה התעופה.

היא חייכה אלי והצביעה לעבר דלפק הצ’קאין של אלעל.

שינויים. זה כל הסיפורהתרגשתי. כבר שנה שלא הייתי כאן.
וואו… חשבתי לעצמי… שנה של שינויים…

כשחושבים על זה, ישנם הרבה סוגי שינויים שאנו מתמודדים איתם בחיים.

יש שינויים שהם ידועים מראש. צפויים. ויש שנוחתים עלינו ללא התראה.

יש שינויים שמאד רצויים ויש כאלה שאנו חשים שהלוואי ולא היו קורים.
יש שינויים המשפיעים על שארית חיינו ויש שינויים שמשנים לנו רק חלקיק נקודת זמן בחיים.

את חלק מהשינויים נקבל בזרועות פתוחות ובחיוך מאוזן לאוזן.
את חלק מהשינויים ננסה לדחות על הסף. להתכחש לקיומם. להתנגד לבואם.

אז באמת, החיים מלאים בשינויים. מסוגים שונים, עם השפעות שונות ובתקופות שונות של חיינו.

אבל עם זאת אפילו שיש כל כך הרבה שינויים – יש לכל השינויים תכונה אחת משותפת
– כל שינוי הוא מדרגה.
הוא לא קורה סתם. הוא שיעור.

שינויי זה כל הסיפור 01

ואחרי שהספקתי בשנה הזו לחוות את כמעט את כל סוגי השינויים בבת אחת –
אני יכולה לומר בלב שלם ובהכרה מלאה – שהשינויים הם אלו שבנו אותי להיות מי שאני היום.

ועל כך אני מברכת כל אחד ואחד מהם.

אז איפה הייתי?
א
הה, כן… עשיתי צ’ק-אין (גם בפורסקוואר, גם בפלייסס וגם בדלפק ההמראה.

אה, כן, וכמובן, דיפדפתי לי גם בין קירות הפייסבוק, ככה להתעדכן שניה לפני שאני עולה ל12 שעות ניתוק מהאינטרנט.

יש שיגידו – “אבוי”.
יש שיאמרו “מה אני צריך את זה?”
יש שתוהים – “למה שאהיה חלק במדיה החברתית הזו? למה להיות מעורב בזה בכלל?”

אז הנה לכם סיפור, אשר יציג את אחד הצדדים הנפלאים של המושג הזה, שרבים כל כך חוששים מפניו):

כשהתיישבתי במטוס, עדיין מצאתי עצמי מדפדפת בין דפדפני האייפאד שלי, בודקת עדכונים אחרונים ועונה אימיילים שניה לפני שממריאים.

באחת מהתכתבויותי רגע טרם המטוס המריא, שוחחתי עם מכר שפגשתי בניו יורק לפני כשנה בדיוק, בעקבות הפייסבוק. איש מקסים ולבבי, טייס באלעל אשר מטיס נוסעים בעולם מארץ לארץ.

שינויים. זה כל הסיפור

שוב סיפור הצלחה נקודתי של עולם המדיה החברתית. ובעודי יושבת במושבי, מתכתבת עם אותו טייס חביב, ניגש אלי דייל ואומר לי: “טל נברו”?
נשאתי עיני והוא חייך והמשיך:”תומר צדוק ביקש שאדאג לך במהלך הטיסה”, הסביר בעודו מניח על בירכי שקית המכילה עיתון, ערכת טיסה, נישנושים ועוד כל מיני הפתעות.”מה שתצטרכי”, המשיך,”אני כאן לעזרתך”. לאחר שהינהנתי, הוא המשיך בדרכו.

חזרתי להביט על מסך האייפאד בהשתוממות…
“דברי עם הדייל הראשי, הוא ידאג לך”, היתה ההודעה שחיכתה לי באינבוקס.
כאילו ישב לידי בטיסה.

מציאות מחודשת. שינויים. זה כל הסיפור