.jpg)
אילון מאסק טען בפוסט שהעלה בסוף השבוע, בו הציג כביכול תמונות ממצגת פנימית של טוויטר, כי הרשת החדשה שלו רושמת שיאי פעילות ומעורבות. מצד שני, שערוריה אחר שערוריה, אילון מאסק המאיס חלק מהמשתמשים של טוויטר, וגרם להם לחשוב על אלטרנטיבות. דוגמה לאחת מן האלטרנטיבות הללו למשל היא מסטודון, שרשמה מספרי שיא של הורדות בימים שלאחר ההשתלטות של מאסק על טוויטר.
למה דווקא מסטודון? שאלה טובה: מי שניסה להיכנס לאפליקציה, ראה שיש בה מיליוני משתמשים, הפיד שלה הוא כרונולוגי לגמרי (ללא התערבות והטיות של אלגוריתם שינחש מה אתם אוהבים) ויותר מזה, אין בה פרסומות. הממשק? נראה כמעט זהה לזה של טוויטר. נשמע מגניב לא? אולם האמת היא שבפועל, אמנם יש כמה מיליוני משתמשים, אבל זה עדיין לא מספיק, בטח בשיטה המבוזרת של מסטודון (תיכף נגיע לזה). רשת שאין לה פעילות אורגנית לא יוצרת מספיק משיכה, ולכן קשה להיכנס לעניינים. לפחות בזמן הקרוב, קשה לראות אותה מחליפה את טוויטר באמת. אבל למה בכל זאת המון משתמשים גילו בה פתאום עניין? כנראה משום תכונה מעניינת נוספת שיש למסטודון: היותה רשת חברתית מבוזרת.
מה זה רשת חברתית מבוזרת?
לטוויטר יש בעלים (אילון מאסק), יש צוות עובדים ומנהלים שאחראים על פיתוח הפלטפורמה, ויש שרתים מרכזיים בבעלות החברה. כלומר, טוויטר היא רשת בבעלות מרכזית. לעומתה, מסטדון היא רשת מבוזרת: אין לה בעלים או מודל מסחרי, והתוכנה מנוהלת בפורמט של קוד פתוח, כלומר אנשים תורמים זמן וכסף בהתנדבות על מנת לשפר את התוכנה. אין ניהול מרכזי ממש לכל הדבר הזה, אלא יש קהילה של מפתחים שמחליטה ביחד על כיוונים מסוימים.
כמו כן, אין שרת אחד מרכזי למסטודון: כאשר נרשמים למסטודון, בוחרים גם לאיזה שרת להירשם. אמנם ניתן ליצור קשר גם עם אנשים בשרתים אחרים, אולם כאשר נבחר שרת, נהיה חשופים לתכנים באותו שרת מסוים. אגב, כל אחד יכול להקים שרת כזה, ולהזמין את מי שהוא רוצה להצטרף אליו. לכל שרת אפשר לקבוע גם נהלים וחוקים, וכן להגדיר האם מדובר בשרת פרטי או חלק מקהילת הפלטפורמה.
העתיד של הרשתות המבוזרות
נכון לעכשיו, נראה שמסטודון לא תהיה אלטרנטיבה אמיתית לטוויטר ולו מן הסיבה הפשוטה: עניין הוא משהו שנוצר באופן אורגני. אי אפשר לגרום לכולם להיכנס למקום מסוים ולהגיד להם "תעשו מעניין". לכן הרשתות החברתיות הקיימות מחזיקות ביתרון אדיר, שקשה לראות איך משיגים אותן.
עם זאת, אין ספק שהרשתות החברתיות משוועות למודל חדש. נכון, אנחנו המשתמשים אמנם "בוחרים" להשתמש בהן עדיין, ובמספרים גדולים, אבל זאת בעיקר מתוך הרגלים ואף תלות מסוימת שהרשתות החברתיות יצרו בקרב המשתמשים שלהן. הרשתות החזקות הקיימות לא היססו לעשות שימוש בטכניקות מעולם ההימורים הממוסדים, ולהמציא טכניקות הנדסה חברתית ברמת תחכום שהעולם טרם הכיר. עם זאת, למרות כוחן האדיר, הרשתות החזקות כיום אינן במגמת צמיחה, ולכן בסופו של יום הן יצטרכו להשתנות בדרך כזאת או אחרת, ואם לא, הן פשוט לא יתקיימו.
