סטודנט גאון באחת מן האוניברסיטאות הטובות בארצות הברית, מחליט לפתח רשת חברתית חדשה מתוך שיעמום ובדידות. תחילה ההרשמה לרשת החברתית מוגבלת רק למוסד האקדמי שלו, אך לאחר מכן, בעקבות ההצלחה של הרשת, הוא מחליט לנשור מהלימודים, ולהתרחב עם החזון שלו לקמפוסים נוספים בארצות הברית. נכון, בהתחלה אף אחד לא הבין על מה ההייפ, אך לאחר מכן, 95% מהסטודנטים באוניברסיטה שלו, פותחים חשבון באפליקציה החדשה שהוא יצר.
נשמע כמו הסיפור של מארק צוקרברג, הרווארד ופייסבוק נכון? האמת היא, שלפעמים ההיסטוריה חוזרת על עצמה (או לפחות קצת מתחרזת): סטודנט מאוניברסיטת סטנפורד היוקרתית בשם טדי סולומון, פיתח אפליקציה חברתית חדשה בשם פיז (Fizz). כדי להירשם לפיז, עליכם להיות בעלים של חשבון אימייל המיועד רק לסטודנטים, באחת מהאוניברסיטאות בהן הרשת פעילה. השאיפה של המייסדים, סולומון, אשטון קופר, ומשקיעי ה-Seed בחברה, היא להתרחב עד להשגת נוכחות בלפחות אלף קמפוסים עד לסוף 2023.
כן, גם ההצלחה של פיז קשורה לקורונה
סולומון נרשם ללימודי כלכלה בסטנפורד ב-2020. למרות שהיא ציפה בכיליון עיניים לקבל חוויה סטודנטיאלית עם בתי אחווה וכל הדברים המגניבים שיש בארצות הברית, הימים היו ימי קורונה, וכולם למדו בזום ושמרו על ריחוק חברתי. לדבריו, היות והוא הרגיש לבד עם חוויית הלימודים שלו, הוא יצר את פיז, שנועדה לתת לסטודנטים הרגשה של חוויית לימודים.
מה שהופך את האפליקציה למיוחדת הוא שני דברים. הראשון, הוא שלא ניתן להירשם אליה ללא אימייל סטודנטיאלי רשמי, והשני הוא רמת הניטור הגבוהה של התכנים: כל פוסט החשוד כמפיץ מידע שקרי או מבזה, מוסר על ידי המנטרים תוך שניות: האפליקציה מעסיקה חבורת מנטרים שנמצאים עליה ללא הרף, 24/7. כך מעניקה האפליקציה חוויית שימוש עם תכנים אותנטיים בלבד (משהו שכבר קשה למצוא באפליקציות "המסורתיות" יותר, כגון אינסטגרם, פייסבוק, טיקטוק וכדומה), וללא כל הרעל הנפוץ מאוד ברשתות האחרות. מצד שני, האפליקציה כרגע בשלב שבו היא מתמקדת בצמיחה ופחות במודל העסקי, ולכן גם אם היא "כיפית" עכשיו, בכלל לא בטוח שהיא תמשיך להיות כזאת בהמשך.
אז האם פיז תהיה סיפור הצלחה נוסח פייסבוק, או לחילופין איזו ייק-יאק (Yik Yak) כזאת, שעפה קרוב מדי לשמש? עוד מוקדם להגיד. מה שכן, אם היא כן הדבר הגדול הבא, תזכרו איפה קראתם עליה לראשונה.