.jpg)
בשבוע שעבר השתתפתי גם אני בכנס NFT NYC, הכנס השנתי של תנועת ה-NFT, והחשוב מכולם. הוזמנתי לדבר בבמה המרכזית, וכן השתתפתי גם בפאנל באחד מאירועי הלוויין הרבים של הפסטיבל. בפאנל שהיה בבמה המרכזית, שוחחתי על נשים בעולם ה-Web 3.0: נכון להיום, יחסי הכוח בין נשים וגברים שועתקו גם אל עולם ה-Web 3.0, אשר נכון להיום נשלט ברובו על ידי גברים, המנהלים כמעט את כל המיזמים המצליחים בתחום הקריפטו וה-NFT. דיברתי על פתיחת דלת עבור נשים, אשר חוששות מדי פעם לקדם את עצמן ולשאול, והפצרתי בנשים חזקות בתעשייה באשר הן, לעודד נשים אחרות לבוא ולשאול שאלות, להעלות רעיונות ולגלות יוזמה. הדרך הטובה היא פשוט להתחיל לקחת יוזמה: לפתוח מטא מאסק או ארנק קריפטו אחר (ואם את לא יודעת איך, לשאול), להתעניין בפרויקטים, לחקור ולהעמיק. עם הזמן, דברים טובים יבואו.
אווירה של קרנבל בניו יורק
לאור הדיבור על מותם בטרם עת של ה-NFTs, יהיו כאלה שיטענו שעצם קיומו של כנס שכזה אינו מובן מאליו. אולם בתור אחת שהייתה בכנס, אני יכולה שיש סימנים רבים, לפיהם ה-NFTs לא הולכים לשום מקום. ראשית, הכנס נערך במלון מריוט בכיכר טיימס בניו יורק, הצנטרום של הפיילה העולמית; בכנס נכחו עשרות אלפי מבקרים, שגדשו את אולמות הדיונים הרבים שפוזרו ברחבי מנהטן, ותרמו לאווירה צבעונית ומטריפה במיוחד; המריוט והרחובות הסמוכים התמלאו בנוכחות חזותית בולטת של פרויקטים מובילים, שלטי חוצות ענקיים ועוד; למעלה מ-1,500 דוברים באינספור פאנלים בנושאים כגון השקעות, מוזיקה, קולנוע, גיוון אתני, קידום נשים, העתיד, אומנות, מטאוורס, קריפטו ועוד.
השנה, בניגוד לשנה שעברה (זו השנה הרביעית הרשמית של הכנס), היו קצת פחות פרסומות של NFTs על שלטי החוצות (באותם ימים, שלטו בתעשייה פרויקטים כגון Crypto Punks ,Cool Cats ועוד כמה). ההערכה שלי היא שאותם פרויקטים ויתרו על השלטים משיקול עלות תועלת. נראה שהקברניטים הבינו שנוכחות בשלטי ענק ב-Times Square הם אמנם מפגן כוח עוצמתי ובעלי כוח מיתוגי, אך עולים יותר כסף ממה שהם מכניסים בפועל.
פרוייקטים שנכנסו לאווירה
מלבד מהאירוע המרכזי, התרחשו כל מיני אירועים קטנים בכל מיני מקומות במנהטן. חלקם היו מפגשים מבוססי קהילות, חלקם היו מסיבות שפרוייקטים השקיעו בהם כסף ונועדו לקדם אותם, חלקם היו מפגשים אשר ניתן להגדיר אותם כמפגשים אינטימיים. מכל מקום, ניכר כי כל היבט וכל פרט בכל אירוע שכזה, גדול כקטן, נעשה לאחר תכנון ומחשבה רבים. כל פרויקט יצר גלריה משלו, וניסה להעביר את המבקרים חוויה מיוחדת עם זיקה לפרויקט. הדוגמאות אליהן אני נחשפתי מעידות על העוצמה של ההפקה. למשל, דוגמה אחת היא פרויקט בשם Coolman's Universe, שהוא פרויקט של עולם צבעוני ומשחק מחשב. במקום התצוגה שלהם ניתן היה לקבל מטבעות של הפרויקט, לשחק במשחקים שלו ועוד. בתצוגה של פרויקט ה-Doodles המפורסם, ניתן היה לרכוש קופסה השייכת לסדרה של 4,000 קופסאות, אשר נמכרו אך ורק בכנס, ויעניקו הטבות שוות בהמשך (כמובן שקניתי!). פרויקט World of Women המצליח עשה שיתוף פעולה עם לא פחות ממדונה, שהופיעה בפני קהילת הפרויקט בערב אקסקלוסיבי. פרויקט ה-Goblins Town הרים מסיבה עם די ג'יי Steve Aoki. כל זה, מבלי שהתייחסתי לאירוע של הפרויקט הכי מצליח By Far, ה-Ape Fest של מועדון הקופים (שם הופיעו אמינם, דה רוטס, סנופ דוג ועוד!), אירוע של קוינבייס, מסיבות סופר-אקסקלוסיביות ועוד.
הכנס מבחינתי היה הזדמנות להכיר אנשים חדשים מהתחום, לראות את הדמויות החשובות (וקצת להיראות), לשמוע על מגמות חדשות בזמן אמת וללמוד עוד על התחום (גם אני, כמו כל מי שרציני באמת ב-Web 3.0, אף פעם לא מתביישים לקחת כל מידע שרק אפשר, כל הזמן). כנסים המפגישים אנשים פנים מול פנים (כפי שאומרים אצלנו, IRL), מייצרים אחלה קשרים, ומאפשרים סביבה מפרה, חיובית ומעשירה.
