.jpg)
אחד ההבדלים בין שוק המניות לשוק הקריפטו, הוא שהיות ומניות נסחרות כבר יותר ממאתיים שנה (הבורסה בניו יורק הוקמה בשנת 1817), לאורך השנים הללו התרחשו המון אירועים מכוננים בשוק המניות, ובתגובה להם, נוצרו ופורשו המון כללים רגולטוריים שנועדו להגן על הציבור מפני סכנות והונאות. שוק הקריפטו לעומת זאת, הוא שוק חדש אשר מבוסס על טכנולוגיה מאוד מתקדמת. משום כך, הרשויות המחוקקות בכל העולם אינן קרובות אפילו כדי להתמודד בהצלחה עם אסדרה של שוק הקריפטו. יתרה מכך, שוק הקריפטו נטוע בתוך עולם אנטי-ממסדי במהותו, שהרי כל האידיאולוגיה מאחורי מטבעות מבוזרים, עוצבה סביב הרעיון של עולם המקדש פרטיות, ללא התערבות של המדינה בכל מיני היבטים בחיינו.
לאור האמור, שוק הקריפטו (אשר ממילא הוא מאוד מעורפל וספקולנטי), פגיע מאוד להונאות ותרגילים פיננסיים למיניהם, שבשוק המניות אי אפשר היה אפילו לדמיין אותם. אחת התופעות הללו מכונה שילינג (Shilling): מקור המונח shill אינו ברור; בעבר שימשה המילה כדי לגנות מצב שבו מופע נודד שותל אנשים סמויים מטעמו בקהל הניטרלי, במטרה להביא אנשים למופע באמתלה מזויפת. המונח קריפטו שילינג דומה: הכוונה בשילינג היא לפרסום מוצר קריפטו באמצעות פרסום מרומז, כלומר כזה שבו לא ברור שמדובר בפרסומת מכוונת.
סלבים למכירה
הגילוי הנאות בעצם הוא כל העניין: אם מדובר בפרסומות מיינסטרים לבורסות קריפטו למיניהן למשל, כמו אלו שעשו מאט דיימון או לארי דייויד, אזי לא מדובר באמת בקריפטו שילינג, היות וברור שמדובר בפרסומת. לעומת זאת, אם אותם סלבים מפמפמים כל הזמן כמה שווה להיכנס לקריפטו וכמה שקריפטו זה העתיד, מבלי שהם באמת מאמינים בכך, או שהם אומרים זאת משום אינטרסים כלכליים, מדובר בשילינג: הם מנצלים את המוניטין הטוב שלהם, כדי להקנות אמינות למשהו שכנראה לא ראוי לאמינות הזאת. אחד ממהלכי השילינג המפורסמים ביותר, הוא כמובן מערכת היחסים הביזארית בין אלון מאסק ל-DogeCoin, מטבע שמאסק מצייץ לגביו כבר יותר משנתיים, והביא את המטבע בשלב מסוים משווי של סנט בודד ליותר משני דולר.
היות והמסחר בקריפטו לא מפוקח, אין שום דבר שמונע המשפיענים מכל סוג לגבות כסף בעבור העלאת מודעות ויצירת חשיפה למותג מסוים, ואף אין מניעה בעידוד רכישה של אותו מותג קריפטו. הבעיה היא, שמטבעות קריפטו הם לא בדיוק מוצר אלא השקעה: אם היה ברור שמדובר בנייר ערך, אזי היו חלים כאן איסורים של הרצת מניות למיניהם. עם זאת, היות והמחוקקים עדיין לא יודעים "איך לאכול" את הקריפטו, המון יזמים נהנים מההפקר, ונעזרים בסלבריטיז ובטכניקות שיווק מפוקפקות על מנת לייצר הייפ סביב הפרויקט שלהם.
באופן מעניין, חשבון טוויטר פעיל מאוד החליט להילחם בתופעה: משתמש בשם ZachXBT מפרסם בכל כמה ימים רשימות ובהן נתונים חשבונות של סלבים ומשפיענים למיניהם, וזאת לצד המחיר שהם גובים על כל שיל (Shill). בפרסומים שלו, עושה ZachXBT אאוטינג לכמה שמות מפתיעים: לינסדי לוהאן למשל, גובה 80,000 דולרים בעבור "חבילה" של פרסומים בכל הרשתות החברתיות שלה. מכל מקום, שווה לעקוב אחר ZachXBT, וכן שווה לדעת שפחות או יותר מאחורי כל דבר שאתם קוראים, יש אינטרס של מישהו. כאשר אתם לא בטוחים מהו האינטרס, המצב בעייתי אף יותר.
