.jpg)
לפני שבועיים, בורסת הקריפטו Binance הודיעה כי תשקיע חצי מיליארד דולר מתוך סכום העסקה הכולל בעסקה לרכישת טוויטר שרקח אילון מאסק, מתוך אמונה שהבעלות החדשה בטוויטר תניע ותקדם את חזון ה-Web 3.0 בטוויטר. המהלך הזה מצטרף להתבטאות מעניינת נוספת שהייתה לאחרונה, כאשר מנכ"ל בורסת הקריפטו קוינבייס, בריאן ארמסטרונג (שבעצמו מצטרף למאסק כמשקיע, וישלם חצי מיליארד דולר מסכום הרכישה), ציין כי כעת נוצרה הזדמנות להטמיע בטוויטר אלמנטים של ביזור שליטה, כמו למשל את החופש של משתמשים לבחור את התכנים להם הם נחשפים וכדומה. כמו כן, ארמסטרונג אמר כי הוא סבור שלמרות שלא רבים מכירים ממש את המושג Deso (קיצור של decentralized social media), מדובר בתחום אשר מתפתח ומתהווה בימים אלו, ובעל פוטנציאל לשנות את הרשתות החברתיות כפי שהן נראות היום. היות וכאמור כעת Binance ו-Coinbase ישקיעו בטוויטר, וכן אילון מאסק כבר הביע נכונות לבצע שינויים מרחיקי לכת בפלטפורמה הפופולרית ואף רמז על שילוב קריפטו בפלטפורמה, שווה לנצל את ההזדמנות כדי לדון בכמה תרחישים ואפשרויות מעניינות מאוד לעתיד של טוויטר, וכן של רשתות חברתיות באופן כללי.
הבעיות בעולם הקיים
בראשית נברא האינטרנט, כפי שהיה בדור הראשון. האינטרנט היה אז מבוזר מאוד (בטח בהשוואה למה שהוא היום), כאשר אז היו המון המון אתרים קטנים בכל מיני נושאים, במקום אתרים גדולים ששאבו אליהם את כל תעבורת הרשת. עם זאת, באותם ימים לנו בתור גולשים לא הייתה השפעה על מה שקיים באינטרנט: מה שגולשים יכלו לעשות באינטרנט היה בעיקר לקרוא מידע בצורה פאסיבית. נכון שמבחינה עקרונית הגולשים יכלו לבנות אתרים בעצמם, אבל זה היה מורכב מאוד וחסר היתכנות עבור הרוב המכריע של המשתמשים.
לאחר שנכנסו הרשתות החברתיות דוגמת פייסבוק וטוויטר, עברנו למה שמכונה הדור ה-2 של האינטרנט: אנחנו הגולשים התחלנו לקחת חלק ביצירה ובהעלאה של תכני האינטרנט. עם זאת, הבעיה שנוצרה בדור ה-2, היא הריכוזיות הגדולה שנוצרה בעקבות ההצלחה של אותן חברות גדולות: הפסקנו לגלוש באינטרנט הגדול ואדיר המימדים, ועברנו לשרוץ בעיקר ברשתות החברתיות הגדולות, לחפש רק בגוגל, לקרוא חדשות רק באתרים מסוימים וכדומה. כמו כן, האינטרנט הוא לא סתם ריכוזי, אלא הוא לגמרי משעבד אותנו: נכון שאנחנו יכולים להעלות לפייסבוק, לטוויטר ולאינסטגרם כמעט כל תוכן שנרצה, אבל לעולם לא נהיה הבעלים של אותם תכנים, ואלו יהיו תמיד בבעלות הרשתות עצמן. יתרה מכך, הרשתות החברתיות קובעות עבורנו לאיזה מידע ניחשף באמצעות אלגוריתם סודי, קוצרות מידע אודותינו ומוכרות אותו לצדדים שלישיים, והכי גרוע, גורמות לנו להתמכר אליהן כדי שנמשיך להאביס עצמנו בתכנים רדודים, רק כדי שיוכלו להמשיך ולמכור לנו מוצרים בהתאמה אישית.
את המצב הזה שואפים לאתגר חסידי ה-Web 3.0, הדור השלישי של האינטרנט: אינטרנט שיהיה במהותו מבוזר, חסר שליטה מרכזית, שנמצא בבעלות הגולשים עצמם. מבלי להיכנס כרגע לכל הנושאים הרבים שאפשר לדון עליהם בהקשר של Web 3.0, נסביר שבמידה רבה מדובר בתפיסה לפיה האינטרנט יילך באופן בלתי נמנע לכיוון המבוזר, ולכן מי שייערך לכך כבר היום ירוויח. העניין סביב Web 3.0 נמצא בעלייה אדירה בשנים האחרונות, בין היתר בגלל העניין הרב שמעוררים מטבעות קריפטו כגון ביטקוין, ובשנתיים האחרונות בעקבות העניין סביב NFTs.
הדור הבא של הרשתות החברתיות
היבט אחר שפחות מדברים עליו הוא הרשתות החברתיות בעידן ה-Web 3.0: אם הבעיות כיום באינטרנט נובעות בחלקן הגדול מהרשתות החברתיות, היה הגיוני שדווקא משם נתחיל לפתח את הדור הבא. עם זאת, רשתות חברתיות מבוזרות אולי נשמעות טוב על הנייר, אך בפועל טרם התרוממו באמת. דוגמה לכך למשל היא Bitclout, רשת חברתיות דומה למעין טוויטר בגופן אחר (שמזכיר מעט כזה של מכונת כתיבה ישנה), אלא שהיא מאוחסנת על גבי בלוקצ'יין במקום בשרתים ריכוזיים, וכן המשתמשים הם הבעלים של התכנים. הרעיון מאחורי ביטקלאוט, הוא שכל משתמש הוא גם מטבע בפני עצמו, ואפשר לתמוך בתוכן של משתמשים על ידי רכישת המטבע שלהם, וכך להרוויח כתוצאה מעליית הערך שלהם, או לחילופין להרוויח מטבעות על ידי יצירת תכנים וצבירת פופולריות בעצמנו. עם זאת, עוד בטרם צברה מומנטום, ביטקלאוט פשוט "מתה" בטרם עת. נראה כי לבנות רשת חברתית מבוזרת מזכיר במידה רבה את האספרנטו של זמנהוף, שהייתה שפה שבאה מלמעלה למטה, ולכן נכשלה. כמו האספרנטו, גם הייפ ועניין ברשתות חברתיות, הוא משהו שעובד רק כאשר הוא בא מלמטה, מהמשתמשים עצמם, שנכנסים בהתחלה כי זה בחינם ומהר מאוד או שמתמכרים או נוטשים. ביטקלאוט רצתה לגרום לנו להשקיע כסף בתכנים שאנחנו חושבים שיהיו פופולריים יותר בעתיד, אולם היא "שכחה" שקודם צריך לגרום לנו לרצות להישאר בפלטפורמה.
בואה של ה-Deso?
ביטקלאוט פועלת על גבי רשת בלוקצ'יין בשם Deso; הטענה של האנשים שמאחורי Deso, היא שרשתות הבלוקצ'יין הקיימות איטיות מדי, ולא יכולות להכיל באמת מידע בכמות שנוצרה בפעילות של רשתות חברתיות, הדורשות יכולות אחסון אדירות. נכון להיום, Deso מפעילה למעלה מ-200 DAPPS (אפליקציות מבוזרות) שפועלות על הרשת. מה שמעניין ב-Deso הוא יכולות התעבורה שלה (מה שמכונה סקליביליות): Deso מאפשרת למשתמשים להוריד את הבלוקצ'יין למחשב שלהם ולהפוך ל-Nodes (קרי מחשב שהוא חלק מבלוקצ'יין) בקלות ובמהירות, בטכנולוגיה שהיא מכנה Hypersync. באמצעות כך, לרשת יש פוטנציאל התרחבות גדול מאוד ביחס לרשתות הבלוקצ'יין הקיימות. היות ואילון מאסק כבר רמז על כך שכנראה יאפשר בטוויטר רכישות באמצעות קריפטו (למשל רכישה של טוויטר-בלו, שירות מנויים המציע אפשרויות פרימיום בטוויטר, שלא זמין בישראל נכון להיום). מעניין יהיה לראות עד לאיזו רמה באמת תגיע האינטגרציה של טכנולוגיית הקריפטו בתוך טוויטר, או שהאם רשתות חברתיות מבוזרות כגון אלו שנבנו על Deso ידחקו החוצה את הרשתות החברתיות הקיימות כיום.
